דוח הבריאות השנתי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שפורסם אתמול באיחור, עורר שאלות לא רק על הפרטים הרפואיים שנמסרו - אלא בעיקר על אלה שלא נמסרו - כמו למשל מועד האבחון המדויק וסוג הטיפול שעבר נתניהו לפני כחודשיים וחצי. "כנראה שהכתיבו לבית החולים מה ייצא ומתי, והלשכה לחצה להוציא דברור מסוים כי היא מאוד דומיננטית", העריך בשיחה עם ynet פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנהל המרכז הרפואי הדסה.
פרופ' רוטשטיין הגדיר בזהירות רבה את מה שפרסמה לשכת ראש הממשלה בדבר סרטן הערמונית שאובחן לפני כמה חודשים: "זו לא הסתרה, אבל אני מתאר לעצמי ששקלו כל מילה. כתוב בקצרה על קצה המזלג תיאור של מה שהיה - אי אפשר להגיד שזה שקר, אבל זה לא תיאור מלא".
פרופ' אהרון פופובצר מהדסה עדכן על סרטן הערמונית של נתניהו
(צילום: דוברות הדסה)
נציין כי המידע בדוח הבריאות לא פורסם במסמך רשמי של המרכז הרפואי הדסה אלא בנייר לבן נטול לוגו ובחתימת רופאי הדסה - פרופ' אהרון פופובצר, מנהל מכון שרת לאונקולוגיה; ד"ר מרק ויגודה, מנהל יחידה לרדיותרפיה וד"ר שרגא גרוס ממכון שרת בהדסה. הרופאים חתמו בשמם ולא בחותמות הרופאים, כמקובל במסמך רפואי רשמי (בתמונה הבאה). פרט קטן נוסף: המסמך הזה נושא את התאריך 20 באפריל, כלומר ארבעה ימים לפני שפורסם לציבור הרחב.
בהדסה אמרו בתגובה לדברים, כי "המסמך שהוצא על ידי לשכת ראש הממשלה חתום בידי שלושה מרופאיה הבכירים של הדסה והוא חלק מהצהרת הבריאות של ראש הממשלה. המרכז הרפואי הדסה דיווח לאורך כל השנים אמת בלבד. אשפוזי ראש הממשלה דווחו לציבור בשקיפות כנדרש".
ראש הממשלה ציין שביקש לעכב את פרסום הדוח הרפואי שלו בחודשיים, "כדי שהוא לא יפורסם בשיא המלחמה על מנת שלא לאפשר למשטר הטרור באיראן להפיץ עוד תעמולת כזב נגד ישראל". בדוח הרפואי נאמר שבדיקת ה-MRI בוצעה כחלק ממעקב שגרתי, ואולם לא כל מי שעבר ניתוח להסרת הגדלה שפירה בערמונית - כמו שעבר נתניהו לפני שנתיים - עובר בדיקת מעקב שכזו. גם לא נמסר אם נתניהו עבר טיפול אחד בקרינה או כמה טיפולים - והאם נדרשה הרדמה (מצב שמצריך מינוי ממלא מקום).
פרופ' זאב רוטשטיין, לשעבר מנהל הדסה, מכיר את הדפוס של פרסום מידע על אודות מצבו הרפואי של ראש ממשלה בישראל: "במאורעות קודמים שקשורים לראש הממשלה, הלשכה לקחה תמיד את הדברור על עצמה ולא הניחה לבית החולים. בית החולים לא הוציא תגובה רשמית שעליה חתום מנהל בית החולים, ואין פה נייר רשמי". מכאן הוא מסיק: "הפירוש הוא שכנראה התקיים משא ומתן לגבי מה לדברר ומה לא, והלשכה פנתה לרופאים ספציפיים שיחתמו - וזה מה שקרה. היה גם אירוע כזה בשיבא - התייבשות והכנסת קוצב - ובית החולים לא הוציא קומוניקט רשמי גם אז".
פרופ' זאב רוטשטייןצילום: אלכס קולומויסקינזכיר שבשעתו נמתחה ביקורת על המרכז הרפואי שיבא, ששיתף פעולה עם תיאוריית ההתייבשות של נתניהו בשעה שסבל מהפרעות קצב בליבו.
פרופ' רוטשטיין מודה שהיה מתנהל אחרת לו היה נדרש לפרסם את המידע על סרטן הערמונית של נתניהו מטעם הדסה: "בתקופה שניהלתי, הקפדתי שבית החולים יוציא מסמך מסודר, בתיאום עם הפרסונה, עם המשפחה ועם הלשכה. לא הייתי רוצה לסבך את בית החולים בחצאי אמת - יכול להיות שהייתי מוסיף פרטים ולא מייצר את הבעיה".
עם זאת, הוא מבין את הדינמיקה: "לראש הממשלה יש זכות לפרטיות, וזה מתנגש עם רצון הציבור לדעת. מוצאים פשרה מביכה כזו או אחרת. ראש הממשלה הנוכחי מאוד חרד לפרטיותו, ויש לו זכאות מסוימת בכל מה שנוגע לתפקודו התקין".
כיצד טופל נתניהו?
נתניהו אובחן וטופל כאמור בעקבות סרטן הערמונית. פרופ' זוהר דותן, מנהל המחלקה האורולוגית בשיבא, מסביר כי "סרטן הערמונית היא מחלה שכיחה מאוד. זהו הגידול הסרטני השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי: עד אחד מכל שישה גברים יאובחן במהלך חייו כסובל מסרטן הערמונית. גורמי הסיכון העיקריים הם גיל, והיסטוריה משפחתית. באופן כללי מדובר בסרטן אשר ברובו אינו אלים ומתקדם באופן איטי, בקרב מעט מהמאובחנים - תהיה התקדמות לגידול גרורתי או למוות מהגידול. בעד כשליש מהמטופלים לא זקוקים לטיפול לאור גידול לא אגרסיבי או גיל מתקדם".
לדבריו, במקרה של נתניהו לא מדובר כנראה בסרטן אלים והאופציות הטיפוליות רחבות וכוללות בעיקרון שלוש אפשרויות לגידול שמוגבל לערמונית:
- מעקב פעיל בלבד, כלומר ללא טיפול אקטיבי.
- טיפול מקומי בנגע - שנקרא טיפול פוקלי. זו אופציה חדשה שמאפשרת טיפול יעיל בסרטן ערמונית לא אלים בעל נפח נמוך ללא צורך בטיפול בכלל בלוטת הערמונית. התוצאה היא ירידה משמעותית בתופעות הלוואי לאחר הפעולה, יחסית לאפשרויות האחרות.
- טיפול בכל הערמונית - שני אפשרויות: טיפול ניתוחי לרוב רובוטי להסרת הערמונית או קרינה.
אחוזי ההחלמה מגידול המוגבל לערמונית גבוהים מאוד וגם לגבי מטופלים שסובלים מגידול מתקדם מקומית - ניתן לרפא חלק ניכר מהמטופלים, אומר פרופ' דותן.
הוא הסביר כי אחת מאופציות הטיפול היא כאמור טיפול קרינתי, שאותו עבר ראש הממשלה. "הטיפול הקרינתי מגיע עם או ללא טיפול תרופתי במקביל. הקרינה ניתנת לאזור בלוטת הערמונית ולעיתים לאזור בלוטות אגניות בהתאם לגורמי הסיכון של הגידול. עיקרי המעקב לאחר קרינה כוללים מעקב קליני ומעקב מעבדתי הכולל בדיקת PSA - זהו מארקר בבדיקת דם שמאפשר ניטור התגובה לטיפול. במצבים שבהם רמת ה-PSA לא מדידה או שירדה לרמות נמוכות לאחר טיפול אין צורך בביצוע בירור נוסף".
ואקום מוליד תיאוריות קונספירציה
פרופ' נדב דוידוביץ', ראש תחום מדיניות בריאות במרכז טאוב ומהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר-אילן, אומר ששקיפות רפואית של מנהיגים אינה פגיעה בפרטיות אלא מהווה צורך לאומי. "במערכת דמוקרטית, אמון הציבור הוא המטבע שבו סוחרים השלטון ומערכת הבריאות. כאשר מידע על מצבו הרפואי של ראש ממשלה נמסר באיחור, תחת לחץ, או בטפטופים - נוצר ואקום מסוכן. לתוך הואקום הזה לא נכנס שקט, אלא תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה שפוגעות לא רק בתדמית המנהיג, אלא בחוסן הלאומי כולו".
פרופ' דוידוביץ' מדגיש שראש ממשלה אינו אדם פרטי במובן המקובל: "בריאותו היא עניין של יציבות שלטונית וביטחון לאומי. המקרה האחרון, שבו הציבור למד על מצבו של ראש הממשלה רק בדיעבד, מדגיש את הפער בין ניהול משברים ויחסי ציבור לבין שקיפות שלטונית. גילוי מוקדם ושקוף על מחלה כמו סרטן הערמונית הוא לא רק חובה אתית - הוא יכול לשמש דוגמה אישית המעודדת גילוי מוקדם בקרב הציבור ומצילה חיים".
פרופ' נדב דוידוביץ'צילום: דני מכלס, אוניברסיטת בן גוריון בנגבלצד זאת הוא מזהיר מפני המלכוד שבו מצא עצמו בית החולים הדסה: "על המערכת הרפואית מוטלת החובה להבטיח שדיווחים על מצבו של מנהיג יהיו מקצועיים, אובייקטיביים ומנותקים משיקולים פוליטיים. יש סכנה מתמדת שבית חולים ומערכת הבריאות יהפכו לחלק ממערך ההסברה של לשכת ראש הממשלה - ובמקרה כזה המערכת מסתכנת בפגיעה במוניטין המקצועי ובאמון שהציבור רוחש לה".
פרופ' דוידוביץ' מציע לעבור ממבנה תגובתי למבנה מוסדי: לקבוע נוהל קבוע לפרסום דוח בריאות שנתי מפורט של ראש הממשלה, ולהקים ועדה רפואית עצמאית שתפקח על הבדיקות השגרתיות ותוציא עדכונים מהימנים לציבור - ללא תיווך פוליטי. "בעידן הרשתות החברתיות", הוא מסכם, "ניסיון לשלוט בנרטיב דרך הסתרה הוא קרב אבוד מראש שרק מגביר את החרדה הציבורית".
קראו עוד בנושא זה:
